קרנות פנסיה ברירת מחדל – לא מה שחשבתם!

במסגרת סדרת כתבות על פנסיה הפעם החלטתי לדבר על קרנות הפנסיה הדיפולטיביות או בשמן הנוסף קרנות פנסיה ברירת מחדל. בפוסט זה אשתמש בכל מיני מושגים שקשורים לקרן פנסיה כגון: דמי ניהול, איזון אקטוארי ודומיהם. את כל המושגים הללו הגדרתי בפוסט הקודם, אז אם משהו לא ברור לכם או פעם ראשונה שלכם בבלוג שלי, אני ממליץ בחום לקרוא קודם את זה:
תכלס – פנסיה

כמו כן, מוזמנים להגיב בתגובות ואנסה להשיב לכל שאלה 🙂

אז מהי קרן פנסיה ברירת מחדל? קצת רקע: על קרן פנסיה משלם העמית החבר בקרן דמי ניהול מהפקדה חודשית ודמי ניהול מצבירה שנתית כפי שהסברתי בפוסט הקודם. אנשים שעובדים בארגון גדול בו יש הרבה עובדים, או כאלה שיש להם ועד עובדים חזק, לרוב זוכים לדמי ניהול נמוכים מכלל האוכלוסייה. זה קורה כמובן כי כשאנו מתאגדים יש לנו יותר כוח מול החברות הגדולות וזה נכון לא רק לפנסיה, אלא כמעט בכל תחום של צריכה כלכלית. אם כן, נוצר פה מצב לא צודק, שנקרא "מעגל העוני". מעגל העוני – אומר שאדם עני ישאר עני וגם הצאצאים שלו ימשיכו בדרך שלו ויהיו עניים, כלומר זה דבר שעובר בין דורות. אם אף אחד לא יקום ויעשה מעשה לא יהיה ניתן לצאת ממעגל זה! למה אני מתכוון? תחשבו על זה רגע, מי שעובד בחברה עם הרבה עובדים ו\או עם איגוד עובדים חזק זוכה לדמי ניהול נמוכים בקרן הפנסיה. אך מה קורה לבעלי העסקים הקטנים? הם בלי הרבה כוח מיקוח מול חברות הביטוח הגדולות וגם הרבה פעמים המשכורות שלהם נמוכות יותר. אם כך, יוצא שדווקא האנשים שמרוויחים משכורת ממוצעת ומטה מהם גוזרות חברות הביטוח השונות קופון "שמן" יותר באמצעות דמי ניהול מופרזים כי אין מי שיצעק את צעקתם. לכן בשנה שעברה (2016) החליטו במשרד האוצר לשים לזה סוף ויצאו למכרז בין החברות השונות שמספקות קרן פנסיה בארץ. המטרה העיקרית במכרז של האוצר הייתה לדאוג גם לאוכלוסיה החלשה ולאפשר לה להצטרף לקרן פנסיה עם דמי ניהול נמוכים גם אם אותו עמית לא חבר בארגון עובדים חזק ו\או עובד בחברה גדולה עם הרבה עובדים.

מהם התנאים שהושגו? אז החל מה1 בנובמבר 2016, לפני פחות משנה, יכול כל עובד להצטרף לאחת משתי הקרנות שזכו במכרז של האוצר. הקרנות שזכו הן "מיטב דש" ו"הלמן אלדובי".
קרן הפנסיה של מיטב דש – גובה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדה חודשית ו-0.01% מהצבירה השנתית הכוללת.
קרן הפנסיה של הלמן אלדובי – גובה דמי ניהול בשיעור של 1.49% מההפקדה החודשית ו-0.001% מהצבירה השנתית הכוללת.
כדי לסבר את האוזן, נבחן מהם דמי הניהול המקסימליים המותרים בחוק, הלא הם: 6% מהפקדה חודשית ו0.5% מהצבירה.

אז האם כדאי לי לעבור לאחת מקרנות הפנסיה הללו?  את האמת להגיד ככה תשובה גנרית עבור כולם זה יהיה לא מקצועי מצידי, ולכן אנסה להסביר. קודם כל חשוב שתוודאו איפה הכסף שלכם יושב כיום כלומר באיזו חברה, ומהם דמי הניהול שאתם משלמים עבור אותה הקרן. "ואם אני לא יודע איך עושים זאת?", אז גם לזה יש פתרון אפשר להשתמש במסלקה פנסיונית, עליה אדבר כבר בפוסט אחר פשוט חפשו בגוגל על זה. אם עדיין הסתבכתם מוזמנים לכתוב לי בתגובות, בעמוד הפייסבוק או סתם לשלוח לי למייל hisachhon@gmail.com ואנסה לסייע. בכל אופן, לאחר שהבנו כמה אנו משלמים היום ואיפה, ניתן לעשות סימולציה בעזרת מחשבון פנסיה ולראות כמה יחסוך לנו המעבר לאחת מקרנות הפנסיה הדיפולטיביות לאורך השנים עד גיל הפרישה. ניתן לעשות זאת אצל סוכן\יועץ\משווק פנסיוני או במחשבונים החינמיים שפזורים כיום ברשת.

קצת מספרים: ע"פ בדיקה שפורסמה באתר ynet לפני כחודשיים עולה כי הסכום שניתן לחסוך עד גיל הפרישה מבחינת דמי הניהול במעבר לאחת מקרנות הפנסיה ברירת מחדל מגיע לכ60 אלף עד 110 אלף ש"ח. גם מבדיקה דומה שעשיתי לעמיתה במנורה יצא שיכולה לחסוך כ60 אלף ש"ח. כמובן שהבדיקות האלה לא נעשו מול דמי הניהול המקסימליים, כי שם ברור ללא כל ספק שהחיסכון יהיה מאוד משמעותי. ע"פ אתר ynet ההשוואה הייתה למול החברות הבאות עם דמי ניהול כדלקמן:
מנורה:
דמי ניהול מהפקדה: 2.98%
דמי ניהול מצבירה: 0.12%

מגדל:
דמי ניהול מהפקדה: 1.24%
דמי ניהול מצבירה: 0.19%

כלל:
דמי ניהול מהפקדה: 1%
דמי ניהול מצבירה: 0.19%

הראל:
דמי ניהול מהפקדה: 1.3%
דמי ניהול מצבירה: 0.15%

הפניקס:
דמי ניהול מהפקדה: 3.33%
דמי ניהול מצבירה: 0.19%

ההשוואה בynet חושבה על פי שכר ממוצע לשכיר נשוי בן 30, עם גיל פרישה 67.

ההשוואה שאני עשיתי הייתה עבור עמיתה בת 42 עם גיל פרישה 64, ושינוי מסלול מכללי במנורה, למסלול תלוי גיל (בני 50 ומטה במיטב דש – קרן ברירת מחדל), שם החיסכון נמדד בכ60 אלף ש"ח עד תקופת הפרישה. דמי הניהול של העמיתה שאני השוויתי מולם היו:
מנורה:
דמי ניהול מהפקדה: 1.75%
דמי ניהול מצבירה: 0.25%

אך אליה וקוץ בה: עד עכשיו תיארתי מדוע כדאי לעבור לאחת מקרנות הפנסיה הדיפולטיביות, אז אם עדיין לא ברור התשובה היא – דמי ניהול נמוכים! מה החיסרון בקרנות האלו בעצם? החיסרון שכל אחד יכול להצטרף לקרן, הווה אומר, גם מי שמצבו הבריאותי לא טוב יכול להצטרף לקרן הפנסיה, כלומר אין חסם של "הצהרת בריאות" לפני ההצטרפות לקרן הפנסיה הדיפולטיבית. למה זה מעניין אותי? זה מעניין אותנו במובן של האיזון האקטוארי. זוכרים שדיברנו בפוסט הקודם שכל שנה עושים איזון אקטוארי? אז במקרה של גרעון אקטוארי, למשל היו תביעות של עמיתים אחרים בקרן הפנסיה ילקח מאיתנו החוסכים בקרן סכום גדול יותר. כלומר ככל שהעמיתים בקרן הפנסיה שלנו מבוגרים יותר ובמצב בריאותי רע יותר, כך הסיכוי שיקחו לנו כסף רב יותר בגרעון האקטוארי גדל. אז רגע אני רוצה להבין, בקרן פנסיה שהיא לא קרן ברירת מחדל אין גרעון אקטוארי? כמובן שיש גרעון\ עודף אקטוארי (ברוב החברות זה גרעון כפי שראינו בפוסט הקודם). אולם בקרן שהיא לא קרן פנסיה דיפולטיבית ממלא העמית המצטרף לקרן הפנסיה הצהרת בריאות. שם הוא מצהיר על המחלות שלו, אם עבר ניתוחים וכו וכו. כלומר עמית שיש לו בעיה כרונית למשל, לא יתבע את קרן הפנסיה אם הצהיר על כך מראש, הוא רשאי לתבוע את הקרן רק על החרפה בריאותית שנוצרה לו לאחר שהצטרף לקרן. דבר נוסף שראוי לציין, בקרן פנסיה דיפולטיבית אין סוכן, זו אחת הסיבות שדמי הניהול נמוכים כי אין מתווך ביניכם לבין קרן הפנסיה. יש אנשים שיראו בזה חיסרון כי אז הם צריכים להתקשר מול קרן הפנסיה כשיש בעיה. אולם יש כאלה שלא סומכים על הסוכן שלהם ומעדיפים לעשות את הדברים בעצמם. תחשבו ביניכם לבין עצמכם כמה פעמים פניתם לקרן הפנסיה שלכם, ותראו עד כמה חשוב לכם הסוכן באמצע. יש כאלה שיגידו שזה שווה להם את הכסף ויש כאלה שיגידו שלא – זה כבר עניין לגמרי שלכם 🙂

אז למה בכל זאת כדאי לעבור לקרן הפנסיה למרות העניין של הגרעון האקטוארי? אם תמלאו טפסי מעבר לקרן פנסיה אחרת (אגב לא בהכרח הדיפולטיבית, אלא כל קרן פנסיה) מה שככל הנראה יקרה יתקשרו אליכם מהחברה שבה אתם עמיתים כרגע ממחלקת שימור לקוחות ויציעו לכם להישאר בתנאים טובים יותר ממה שהיה לכם עד היום. ככל שחסכתם יותר כסף בקרן הפנסיה כך כוח המיקוח שלכם גדול מול קרן הפנסיה. דמי הניהול הם שוק לכל דבר – תכניסו את זה טוב טוב לראש שלכם, זה לא חקוק בסלע וניתן ואף רצוי להתמקח עליהם. האם בהכרח יחזרו אליי ממחלקת שימור לקוחות של החברה בה אני עמית כרגע בקרן הפנסיה? איני יכול להבטיח לכם שזה מה שיקרה, אך במרבית המקרים זה קורה. אני יכול לומר מניסיון אישי שלי ושל חברים שלי שזה קרה כאשר עזבו את קרן הפנסיה שלהם. כאשר זה קורה הכוח הוא בידיים שלכם ואתם יכולים להפעיל שיקול דעת האם לעבור לאן שרציתם או להישאר באותה הקרן פנסיה שלכם פשוט בדמי ניהול נמוכים יותר משמעותית. 

אז מה קרה מאז החלה הרפורמה? לפי בדיקה של ynet, מתברר שמספר המצטרפים לקרנות הפנסיה הדיפולטיביות הוא זעום. "במיטב דש הצטרפו מאז חודש נובמבר 2016 בסך הכל 1,500 מעסיקים שלהם כ-3,000 עובדים חדשים. להלמן אלדובי הצטרפו 471 מעסיקים שלהם 5,730 עובדים. אמנם באופן עצמאי הצטרפו לקרנות הללו עוד כ-20 אלף חוסכים, אך המאסה העיקרית אליה כיוון האוצר היא אלו שהמעסיק מנתב לקרן." כך נאמר באתר ynet לפני כחודשיים.

לסיכום, רציתי בפוסט זה להגביר את המודעות של כולם באשר לקרנות הפנסיה הדיפולטיביות, להסביר מה מטרת הרפורמה החדשה ומה עלה בגורלה מאז יצאה לשוק. חשוב להבין מה קיים בשוק ושכל אחד יפעל ע"פ משכורתו, הסטטוס שלו בחיים ושיקול דעתו. אני הצגתי את הדברים כפי שאני רואה אותם לנכון, אין לראות בפוסט זה תחליף לייעוץ פניסיוני.

מקווה שהשכלתם, נתראה בפוסט הבא 🙂

**גילוי נאות: אינני מחזיק ברישיון השקעות, ייעוץ מס , רישיון פנסיוני או כל רישיון פיננסי אחר. כל המסתמך על המידע המוצג באתר עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. אין לראות במידע המוצג באתר משום המלצה כלשהי.