תכלס – פנסיה

בזמן האחרון פונים אליי עוד ועוד אנשים ושואלים אותי על הפנסיה שלהם. שמתי לב שרבים מהם כלל לא מבינים מה המשמעות  בכלל של הפנסיה ומה המרכיבים השונים שלה. בפוסט זה אנסה להעביר לכם הקוראים מהי פנסיה ועל מה כדאי לנו לשים דגש.

אז מה היא פנסיה? בעיניי פנסיה הוא שם כולל לכל הדרכים בהם תהיה לנו הבטחת הכנסה בגיל מבוגר כאשר כבר לא נוכל\ לא יתאפשר לנו לעבוד. מוצרי הפנסיה השונים המסורתיים כוללים בתוכם ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות. כל אלה מוצרים שיוכלו לייצר לנו הכנסה כאשר נגיע לגיל הפרישה. ישנם כמובן גם דרכים אחרות לדאוג לפנסיה שלנו כמו לקנות נכס מניב וליהנות משכירות חודשית שוטפת, אך בפוסט זה לא אדבר על הנושא הזה. אז על מה נדבר בפוסט זה? על קרן הפנסיה המסורתית שכולנו מכירים.

מהי קרן פנסיה?  קרן פנסיה זהו מוצר פנסיוני, חלוקות הדעות באשר להאם מוצר זה באמת יעזור לנו שנגיע לגיל הפרישה מהרבה סיבות שלא אפרוט אותן כרגע. בקצרה קרן הפנסיה ניתן לדמות לקופסה שחורה שאנו מפרישים אליה כסף כל חודש, וכאשר נצא לפנסיה היא אמורה להמשיך לשלם לנו קצבה חודשית בעודנו בחיים (זה מעין קסם אנו מפרישים X כסף כל חודש במשך כ40 שנה, וזה אמור לעזור לנו כשנגיע לגיל השלישי).

אז ממה קרן פנסיה מורכבת?
1. חיסכון – זהו המרכיב החשוב ביותר עבורנו כי ללא החיסכון לא יהיה לנו "משכורת", קצבה חודשית כאשר נגיע לגיל פרישה. כלומר חלק זה הוא למעשה הכסף שאנו מפרישים כל חודש בתוספת רווחי הון. חשוב לציין, לא כל הכסף שאנו מפרישים כל חודש הולך לחיסכון, חלק מהכסף הולך לביטוחים גם. הכסף שנמצא במרכיב החיסכון בפנסיה מושקע בניירות ערך (בבורסה) ואמור לעשות לנו רווחים על מנת שנגיע לגיל פרישה עם סכום גדול ככל שניתן.

2. נכות – זהו מרכיב ביטוחי שבעצם מצד אחד פוגע לנו בחיסכון, כי הרי היינו יכולים להפריש יותר כסף לחיסכון ובמקום זה הוא הולך לביטוח. אך מצד שני, הוא מגן עלינו במקרה של קטסטרופה. מה לעשות, החיים הם לא צפויים ויכול להיות שהיום אנחנו בריאים והכל טוב איתנו, אך יום אחד יכול להיות שנכנס למצב שנקרא אבדן כושר עבודה (לפעמים יש כאלה שיקראו לזה אכ"ע – אז רק שתבינו על מה מדובר), כלומר לא נוכל לעבוד. מתי נכנסים למצב של אבדן כושר עבודה? כאשר למשל עברנו תאונה ואיננו יכולים לעבוד, כאשר חלינו במחלה קשה, וכו'. "עזוב אותך, מה אני צריך את הביטוח הזה, הסיכוי שיקרה לי משהו הוא קטן סתם מנסים להפחיד אותי." שורה תחתונה: אם תרצו ואם לא, לא ניתן לבטל את הביטוח הזה במוצר שנקרא קרן פנסיה, אולם יש לו דרגות שונות – ניתן לשלם פחות לביטוח זה ולקבל כיסוי פחות מקיף. הביטוח שנקרא פנסיית נכות מבטח אותנו עד 75% מהשכר שלי. ניתן דוגמה – אם למשל אני מרוויח 10000 ש"ח כל חודש, ונכנסתי למצב של אבדן כושר עבודה, אזי כאשר אתבע את הביטוח אקבל 7500 ש"ח בחודשים האלו שלא אוכל לעבוד. זה יעזור לי עד שאשתקם מהמצב שלי במקרה שעברתי תאונה או שאבריא אם חליתי.

3. ביטוח חיים (ביטוח שאירים) – מרכיב ביטוחי זה מגן עליי, או יותר נכון – על משפחתי, במקרה של מוות חלילה. כלומר אם יקרה לכם משהו חלילה ותמותו, ביטוח זה אמור לעזור למשפחה שלכם להמשיך ולהתקיים. ביטוח זה חשוב בעיקר שיש לכם משפחה וילדים.

לסיכום, למעשה פנסיה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: חיסכון שוטף, ביטוח שמגן עלינו בעודנו בחיים, וביטוח שמגן על משפחתנו כשאנו לא בחיים.

מכאן אפשר להבין למה נרצה להגדיל את החיסכון כמה שיותר, ולהקטין את המרכיב הביטוחי. אנסה להמחיש זאת בדוגמה, אם יש אדם שאינו מתכנן להתחתן ולהביא ילדים, אין צורך שיעשה ביטוח חיים, כי אין מי שזקוק לכספו. אולם אדם שכן רוצה להקים משפחה, אז לפני שעושה זאת רצוי שידאג למשפחה שלו באמצעות ביטוח זה.

אז אני לא נגד ביטוחים, אבל אני כן נגד לעשות ביטוח שלא מתאים לנו ופה ההבדל הקטן שיכול לחסוך לחלקכם הרבה מאוד כסף.

בואו נדבר קצת על מספרים. כאשר אתם שכירים ע"פ החוק המעסיק חייב לדאוג לכם לפנסיה. מה זה אומר בעצם?
זה אומר שהמעסיק חייב להפריש לכם למוצר פנסיוני כפי שהסברתי בתחילת הפוסט לפי בחירתכם. אז כמה מפרישים?
המעסיק מפריש לכם 6.5% מהמשכורת שלכם (הפרשות מעביד) . אתם מפרישים 6% מהמשכורת שלכם (הפרשות עובד). המעסיק מחויב להפריש לכם גם חלק שלישי (מרכיב הפיצויים); ע"פ חוק מדובר ב- 6%, אולם המעסיק יכול לבחור ולהפריש לכם יותר 8.333% (ממה שאני אישית חוויתי, ראיתי שרובם בוחרים להפריש 8.333%).

מושג נוסף שאני רוצה לדבר עליו נקרא איזון אקטוארי: סכום כסף שיילקח מאיתנו בסוף השנה, או לחילופין סכום כסף שנקבל בסוף שנה. במקרה שהוא שלילי הוא יקרא גרעון אקטוארי, במקרה שיהיה חיובי הוא יקרא  עודף אקטוארי.

על האיזון האקטוארי אנו, עמיתי קרן פנסיה מסוימת, איננו יכולים לשלוט. הוא נגזר ממספר העמיתים בקרן הפנסיה, מהתשואות שעשתה הקרן במסלולים השונים, מכמות האנשים שתבעו נכות ומשאירים (שתבעו את ביטוח החיים).

הדבר האחרון שלא הזכרנו הוא דמי הניהול. החברה שבה נמצאת קרן הפנסיה שלכם, גובה דמי ניהול שנחלקים ל2 סוגים:
1. דמי ניהול מהפקדה – זוכרים שדיברנו שכל חודש המעסיק מפריש לנו הפרשות מעביד ופיצויים ואנו מפרישים הפרשות עובד? מהפקדה זו החברה בה נמצאת קרן הפנסיה שלנו (לרוב חברת ביטוח או בית השקעות) גובה דמי ניהול חודשיים.
2. דמי ניהול מצבירה – מדובר בדמי ניהול שנגבים פעם בשנה מכל מה שצברה הקרן עד כה; כלומר ממרכיב החיסכון. אם למשל צברנו בקרן הפנסיה עד נקודת זמן מסוימת  100,000 ש"ח שהצטברו מההפרשות שלנו, מאלה של המעסיק ומהתשואות שהקרן עשתה, אז גם על זה תגבה החברה שבה נמצאת קרן הפנסיה שלנו אחוז מסוים כל שנה בהתאם לסכום שהצטבר. אם לדייק, דמי הניהול השנתיים נגבים כל חודש עבור החלק היחסי כלומר, אם דמי הניהול שלנו הם 0.2% לשנה אזי כל חודש יגבה 0.2%/12 מהצבירה נכון לאותו החודש.

כמובן שאנו רוצים לצמצם את דמי הניהול לכמה שיותר נמוכים ועל זה אנחנו יכולים לשלוט! הכח בידיים של הצרכנים.

אז נסכם, קרן פנסיה בסך הכל מטרתה לעזור לנו כשנגיע לגיל פרישה. כיום גיל הפרישה אצל נשים הוא 64, ואצל גברים 67. אם אתה רוצים לחיות בכבוד בגיל הפרישה עליכם לעשות החלטות נכונות כבר היום!  שזה אומר לצמצם את דמי הניהול, לבדוק שאין לכם כפל ביטוחי (אדבר על זה בפוסטים הבאים), ולוודא שהקרן בה אתם עמיתים מספיק יציבה ומניבה תשואות טובות.

בעולם הפנסיוני אין נכון ולא נכון, כל אחד צריך לבחור את המוצר שמתאים לו לפי צרכיו. בפוסטים הבאים אתן דוגמאות ומספרים מחברות הביטוח השונות שתוכלו לדעת שאתם במקום המתאים לכם.

אתם מוזמנים להגיב בתגובות כמה דמי ניהול אתם משלמים ובאיזה חברה או לשלוח לי ואנסה להתייחס ולעזור.

**גילוי נאות: אינני מחזיק ברישיון השקעות, ייעוץ מס , רישיון פנסיוני או כל רישיון פיננסי אחר. כל המסתמך על המידע המוצג באתר עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. אין לראות במידע המוצג באתר משום המלצה כלשהי.